Forthcoming Changes for DSM-5 Ramifications for Israel

שינויים מרחיקי לכת צפויים בישראל בעקבוע השקת המהדורה החמישית לספר האבחנות של אגוד הפסיכיאטרים האמריקאי

במאי 2013 תושק המהדורה החמישית לספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ( Diagnostic and (Statistical Manual of Mental Disorders - DSM5 שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן.  הוא נמצא בשימוש בארצות רבות כולל ישראל, ולשינויים תהיה השפעה רבה על הגדרות ודרכי אבחון.

בהתייחס לשינויים הצפויים בהגדרות של לקויות למידה והפרעות קשב, וביוזמת הצוות הישראלי (דר' מיכל אל-יגון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מלכה מרגלית מהמרכז האקדמי פרס ברחובות ומאוניברסיטת תל אביב), חוקרים מרכזיים ב – 10 ארצות (אוסטרליה, איטליה, אנגליה, ארה"ב, גרמניה, הודו, טיון, יון, ישראל, ספרד) כתבו במשותף את המאמר. המאמר מתאר את מצב התלמידים עם לקויות למידה ועם לקויות קשב ב – 10 הארצות וכיצד לדעת החוקרים עשויים השינויים להשפיע על כיווני התפתחות ולמידה.

בישראל קיים מחקר מעמיק המוערך בקהילה המדעית הבין לאומית, והמשקף את שיתופי הפעולה המתמשכים בין החוקרים באוניברסיטאות ובמכללות לבין גורמי חינוך, המשפחות ואיגודי הורים, מסגרות של פסיכולוגיה חינוכית, בריאות הנפש ורפואה, הן בהבנת הלקויות והן בפיתוח גישות טיפול והדרכה.  קיימת קבלה גוברת והכרה בלקויות. בנוסף, בישראל כיום במערכת החינוך קיימת ההבחנה בין הרמות של ההתאמות בלימודים ובמבחנים הנדרשות לתלמידים בדומה לשינויים המוצעים במדריך  -- למיין את חומרת הלקות על פי כמות העזרה החינוכית וההתאמות הנדרשות לתלמידים על מנת להבטיח נגישות ללמידה. בכך המציאות החינוכית אצלנו מקדימה את המגמות המתפתחות.

סיכום השינויים המוצעים מדגיש את החשיבות לפתח מחקר מעמיק בעתיד שיבחן את השפעות השינויים על התלמידים ומערכות החינוך, וכן נקווה כי יביאו להכרה לאומית בצורך במשאבים שיוקצו על מנת לענות על צרכי התלמידים באבחון ובטיפול (ולא רק בהתאמות), ולהבטיח את סיכויי העתיד שלהם.

,

פירוט השינויים הצפויים בישראל לעומת המצב כיום:

איתגור עקרון הפער:

כיום בישראל האבחון של תלמידים עם לקויות למידה מבוצע על פי העקרונות של DSM IV המחייב מציאת פער משמעותי בין רמת תפקוד אינטלקטואלי (שנבחנת באמצעות מבחני אינטליגנציה) לבין רמת הישגים בלימודים.

בעקבות השינויים, אמנם לא תידרש הוכחה לפער משמעותי, אך המדריך מדגיש כי תלמידים עם לקות אינטלקטואלית (המאובחנת על ידי מבחן אינטליגנציה) לא יוגדרו כבעלי לקות למידה. כמו כן מדגיש המדריך את הצורך באבחון מקיף של כישורים קוגניטיביים וכישורי למידה בצד בחינת ההישגים בלימודים.

v     היתרון המרכזי בשינוי זה הוא כי ניתן לאבחן ולתת עזרה לתלמידים עם לקויות למידה כבר בשלב מוקדם של גילוי קשייהם, ואין צורך להמתין עד שיתגבש פער משמעותי וקשיים ניכרים.

v     כיום ממומן האבחון בעקר על ידי ההורים ומותנה ביכולת כלכלית. מאחר והלקות מוכרת הן על ידי גורמי חינוך והן על ידי גורמי רפואה (פסיכיאטרים), נקווה כי הבדיקות יבוצעו במסגרת מימוש חוק הבריאות וחוק חינוך מיוחד.

v     קיים חשש כי בעקבות ירידת הדרישה לפער משמעותי, יגדל מספר התלמידים המאובחנים, אם לא תהיה הקפדה על הקריטריונים לאבחון, ובקרה על התהליכים.

v     בהתייחס להפרעות קשב  - ADHD , הפרעות אלה לא יקוטלגו עוד בקבוצת  "הפרעות התנהגות" אלא כ"הפרעות נוירו-התפתחותיות",  ובכך ניתן לצפות כי לא  יזהו את הפרעות קשב וריכוז בבית הספר  עם "התנהגות 'רעה' והפרעות התנהגות (ירידה בסטיגמה).

לסיכום, מקוות החוקרות, דר' אל יגון ופרופ' מרגלית כי במאמר זה יש תרומה חשובה לקידום דיאלוג בין לאומי. אנו מקוות כי השותפות בין החוקרים, מערכות החינוך ומערכות בריאות הנפש יקדמו  את הידע ואת פיתוח ההליכים היעילים לאבחון, תמיכה והעצמה של תלמידים עם לקויות למידה ולקויות קשב במאבקיהם לקידום נגישות מלאה לאפשרויות הגלומות בחינוך.

פרטי הפרסום המלא:

The Proposed Changes for DSM-5 for SLD and ADHD: International Perspectives—Australia, Germany, Greece, India, Israel, Italy, Spain, Taiwan, United Kingdom, and United States

 Journal of Learning Disabilities, 2013, 46(1) 58–72

Michal Al-Yagon, Wendy Cavendish, Cesare Cornoldi, Angela J. Fawcett, Matthias Grünke, Li-Yu Hung, Juan E. Jiménez, Sunil Karande, Christina E. van Kraayenoord, Daniela Lucangeli, Malka Margalit, Marjorie Montague, Rukhshana Sholapurwala, Georgios Sideridis, Patrizio E. Tressoldi, and Claudio Vio.